הכל  בגלל הנכדה שלנו אברם. היא התחילה ללמוד לימודי מגדר.  ובליל שבת, כשאני שותה את הכוס תה שמכינה לי רגינה, היא באה לבקר אותנו ומספרת על הלימודים.

שתדע סבא, היא אומרת, אתה והחברים שלך הופכים אותנו לסובייקטים מוכפפים. בטח היא מתכוונת לחבר שלי גדי אבוטבול יש לו מסגריה, כשהיה צעיר היה מכפיף שלשה ברזלים בת אחת, בידיים חשופות. מה את רוצה מגדי, לא הבנתי.

רבים שאלו אותי, למה אמילי? מה יש בה באותה אמילי שזכתה לכך? למה לא תבחר למשל בגילה פינקלשטיין, יהודית שילת או חדוה עמרני?

טוב. זה ברור – הרי אמילי היא אלף כלילת השלמות ובית פסגת היופי גימל משוש כל חיי ודלת שפותחת את הכל. היא גם אוהבת אספרנטו ולא חושבת שצריך ללדת ילדים מוקדם.

אמילי מגלמת באישיותה הקורנת את כל הטוב שבארץ ישראל. למעשה אמילי היא ארץ ישראל בעצמה. הציבור האמוני כולו יודע שאם אין אני לי – אמילי. במקום שאין אנשים, יש אשה, ושום הפגנה ביתית אינה שלמה בלעדיה.

העם עם אמילי, זה הכל.

יקירתי

לוין – מספיק עם השטויות, בוא תיקח את הכדור שלך ותלך לישון.

אז איך היה, אתם שואלים. מצוין. רגינה הזמינה את כולם. כל שנה אני אומר לה, רגינה – מה העבודה הזאת לכם. בשביל מה להזמין את כל הילדים ואת הנכדה אברם ואת אחי אלכס ואשתו מזל ואת אמא שלה שבכלל אוכלת קטניות, ואת הדודה בלומה מכפר סבא, ואת ההיא שאנחנו לא מדברים איתה ואת האחות זלמה ואת פרשנדתא ואת אחיך הגדול לרבות תלמידי חכמים.

זה לא עוזר, וגם השיניים שלי לא מה שהיו פעם.

עשרים תלמידי חכמים היו בעירנו הקטנה שעל שפת הפישון, זה הנחל הזורם בין הפרת והחידקל ונושא את ריחו הטוב של מרק הקובה חמוסטה שהיתה חמותי זי"ע מכינה לנו לעת ערב פסח שחל להיות בשבת הגדול. כך אמר לי מישל עזרא סופר ובניו הקבצן, בעת שהיה הולך ממקום למקום לפי שמקום שלבו של אדם חפץ שם רגליו מוליכות אותו. וכיון שהלך לאן שהלך ודרך על מה שדרך שוב לא היה יכול ליטול סנדליו, שריחם היה עולה למרחוק כאותו כלב שהיה איתנו בפלוגת השריון המוטס שעשיתי בה את  שלי בלבנון שליד ארץ גושן, בה נשתעבדו אבותינו למצרים. עשרים תלמידי חכמים היו בעירנו, הוסיף ואמר הקבצן ועמד ומנאן כאותו רוכל הפורט סחורתו ומונה אותה כמעות של קריאת שמע בטרם מנחה. ויכול אתה לשער בלבך, אם באותה עיר של אותו מחבר , שני תלמידי חכמים הספיקו לו לסיפור שהפך להצגה שרצה 4000 פעם בכל מתנס נידח בקרני חטים כ"ד, אותם עשרים תלמידי חכמים שהיו מתקוטטים בהלכה, ומושכים איש בזקן רעהו, יכולים לפרנס אותך, את בני בניך ואת כל תלמידיך האוחזים בשולי גלימתך ומחקים אותך באין מכלים.

נטלתי כפכפי והלכתי משם.

ש: כבוד הרב, האם מותר להשתמש בסלולארי דור שלישי?

ת: תשאל את סבתא שלך

ש: בעלי נופל כל הזמן באינטרנט. מה עלי לעשות?

ת: תפסיקי להתקמצן – תקני שלחן נורמלי

הודעה בפורום הורות ומשפחה
תאריך ההודעה: 2/1/2005 9:59:00 AM
מאת: תיאוריה וביקורת
נושא: לדמותו של לוין אפשטיין
בתשובה לשאלה שעלתה כאן ,מה אנו יודעים על לוין אפשטיין ועל תכונותיו, ארשה לעצמי פרסום מוקדם מתוך חיבור שאני כותב "לדמותו של לוין אפשטיין – מבט פוסטמודרני על זהות בדויה בעולם פוליטיקת הזהויות".(2005 בדפוס).