פורסם על ידי: לוין אפשטיין | מאי 14, 2007

קולה של אברם

הכל  בגלל הנכדה שלנו אברם. היא התחילה ללמוד לימודי מגדר.  ובליל שבת, כשאני שותה את הכוס תה שמכינה לי רגינה, היא באה לבקר אותנו ומספרת על הלימודים.

שתדע סבא, היא אומרת, אתה והחברים שלך הופכים אותנו לסובייקטים מוכפפים. בטח היא מתכוונת לחבר שלי גדי אבוטבול יש לו מסגריה, כשהיה צעיר היה מכפיף שלשה ברזלים בת אחת, בידיים חשופות. מה את רוצה מגדי, לא הבנתי.

קראו עוד

מודעות פרסומת
פורסם על ידי: לוין אפשטיין | מאי 8, 2007

הו אמילי

דיר אמילי

רבים שאלו אותי, למה אמילי? מה יש בה באותה אמילי שזכתה לכך? למה לא תבחר למשל בגילה פינקלשטיין, יהודית שילת או חדוה עמרני?

טוב. זה ברור – הרי אמילי היא אלף כלילת השלמות ובית פסגת היופי גימל משוש כל חיי ודלת שפותחת את הכל. היא גם אוהבת אספרנטו ולא חושבת שצריך ללדת ילדים מוקדם.

אמילי מגלמת באישיותה הקורנת את כל הטוב שבארץ ישראל. למעשה אמילי היא ארץ ישראל בעצמה. הציבור האמוני כולו יודע שאם אין אני לי – אמילי. במקום שאין אנשים, יש אשה, ושום הפגנה ביתית אינה שלמה בלעדיה.

העם עם אמילי, זה הכל.

יקירתי

לוין – מספיק עם השטויות, בוא תיקח את הכדור שלך ותלך לישון.

פורסם על ידי: לוין אפשטיין | אפריל 3, 2007

לילסדה

אז איך היה, אתם שואלים. מצוין. רגינה הזמינה את כולם. כל שנה אני אומר לה, רגינה – מה העבודה הזאת לכם. בשביל מה להזמין את כל הילדים ואת הנכדה אברם ואת אחי אלכס ואשתו מזל ואת אמא שלה שבכלל אוכלת קטניות, ואת הדודה בלומה מכפר סבא, ואת ההיא שאנחנו לא מדברים איתה ואת האחות זלמה ואת פרשנדתא ואת אחיך הגדול לרבות תלמידי חכמים.

זה לא עוזר, וגם השיניים שלי לא מה שהיו פעם.

קראו עוד

פורסם על ידי: לוין אפשטיין | מרץ 18, 2007

כפכפי בקר

עשרים תלמידי חכמים היו בעירנו הקטנה שעל שפת הפישון, זה הנחל הזורם בין הפרת והחידקל ונושא את ריחו הטוב של מרק הקובה חמוסטה שהיתה חמותי זי"ע מכינה לנו לעת ערב פסח שחל להיות בשבת הגדול. כך אמר לי מישל עזרא סופר ובניו הקבצן, בעת שהיה הולך ממקום למקום לפי שמקום שלבו של אדם חפץ שם רגליו מוליכות אותו. וכיון שהלך לאן שהלך ודרך על מה שדרך שוב לא היה יכול ליטול סנדליו, שריחם היה עולה למרחוק כאותו כלב שהיה איתנו בפלוגת השריון המוטס שעשיתי בה את  שלי בלבנון שליד ארץ גושן, בה נשתעבדו אבותינו למצרים. עשרים תלמידי חכמים היו בעירנו, הוסיף ואמר הקבצן ועמד ומנאן כאותו רוכל הפורט סחורתו ומונה אותה כמעות של קריאת שמע בטרם מנחה. ויכול אתה לשער בלבך, אם באותה עיר של אותו מחבר , שני תלמידי חכמים הספיקו לו לסיפור שהפך להצגה שרצה 4000 פעם בכל מתנס נידח בקרני חטים כ"ד, אותם עשרים תלמידי חכמים שהיו מתקוטטים בהלכה, ומושכים איש בזקן רעהו, יכולים לפרנס אותך, את בני בניך ואת כל תלמידיך האוחזים בשולי גלימתך ומחקים אותך באין מכלים.

נטלתי כפכפי והלכתי משם.

פורסם על ידי: לוין אפשטיין | מרץ 15, 2007

השות הסלולארי של לוין

ש: כבוד הרב, האם מותר להשתמש בסלולארי דור שלישי?

ת: תשאל את סבתא שלך

ש: בעלי נופל כל הזמן באינטרנט. מה עלי לעשות?

ת: תפסיקי להתקמצן – תקני שלחן נורמלי

פורסם על ידי: לוין אפשטיין | פברואר 4, 1905

לדמותו של לוין אפשטיין

הודעה בפורום הורות ומשפחה
תאריך ההודעה: 2/1/2005 9:59:00 AM
מאת: תיאוריה וביקורת
נושא: לדמותו של לוין אפשטיין
בתשובה לשאלה שעלתה כאן ,מה אנו יודעים על לוין אפשטיין ועל תכונותיו, ארשה לעצמי פרסום מוקדם מתוך חיבור שאני כותב "לדמותו של לוין אפשטיין – מבט פוסטמודרני על זהות בדויה בעולם פוליטיקת הזהויות".(2005 בדפוס).

קראו עוד

« Newer Posts

קטגוריות