פורסם על ידי: לוין אפשטיין | יולי 17, 2007

צעד קטן לאנושות, צעד גדול ללוין אפשטיין

היום באנארג'י יהדות : סבתא רגינה מגלה את האור

הקטע עבר קצת עריכה. וזה המקור:

ערב, כבר מאוחר, בדיוק גמרתי את הסלון, שטפתי רצפה, עשיתי פאנלים, גיהצתי את השמלות, וישבתי לשתות קפה עם המדור לבית של הלעצטע נייעס. נשארו לי חמש מכונות לקפל, אבל בן אדם לא יכול להרוג את עצמו. גם ככה אני נופל מהרגלים. והנה רגינה חזרה הביתה מהשיעור.

איך היה נשמת אפי? מה למדתם היום בשיטת תמימה מערבי הצדקת זצ"לה? רגינה הביטה בי במבט זועף,  זרקה את הילקוט באמצע הסלון ואמרה שזה לא יכול להמשך ככה.

מה לא יכול, רגינה יקירתי, שאלתי.  זה, היא אמרה, עוד פעם נגמרו לך הבטריות במכשיר שמיעה?מה זה, שאלתי בעדינות, כי כשרגינה כועסת זה לא זה וגם ההוא לא מה שהיה פעם.

אי אפשר ככה –  נשים מפקירות את הילדים שלהם והולכות לעשות קריירה. הילדים חוזרים הביתה ומחממים את המפתח במיקרוגל. אני לא יכולה לשתוק יותר עם הפמיניזם הזה. הגיע הזמן לעשות מעשה. ויפה שעה אחת קודם.

מה שעה אחת קודם, גם בלי זה את אף פעם לא מגיעה לשום מקום אם הנהג שלך לא צופר לך שעה מלמטה. אני החלטתי, היא אומרת. לא אבגוד ביעודי הקדוש – מחר בבקר אני עוזבת את העבודה וחוזרת הביתה לטפל בילדים.

רגינה, אני אומר לה, הילדים שלנו כבר בני 47 . איזה ילדים?וחוץ מזה,  מי יחליף אותך בדירקטוריון של בנק אנגלו-פלשתיין? שלא לדבר על ועד הבית ומועצת הידידים של הסופר מרקט.

תשתוק, היא ענתה לי, ההגשמה העצמית של האישה יכולה לבוא לידי ביטוי בטיפוח בית ומשפחה לתפארת.תפארת כבר עזבה את הבית לפני שלושים שנה, עברה לגור בקנדה עם החברה שלה הזותי, אביגיל. מה נזכרת בה פתאום.

מה אתה מבין, אשה יכולה למצוא לה עיסוק נוסף ההולם את כישוריה והכשרתה, המתגמל אותה כראוי והמסייע במיצוב הבית והמשפחה ברמת חיים נאותה. אבל לא על חשבון המשרה הראשונה שלי !

איזה משרה את מדברת? המשרה הראשונה  של אמא יהודייה, אמרה רגינה. בכל הדורות הייתה ביתה וילדיה, כל היתר באו בנוסף וכהשלמה. ומה הכנת לארוחת ערב? 

התקשרתי בשקט לנכדה שלנו אברם הוכשטיין- אפשטיין. היא לומדת מגדר ומבינה בדברים האלה. אברם – סבתא חטפה תודעה כוזבת, לחשתי בטלפון. היא צריכה דחוף העצמה. היא שכחה שיש לה חדר משלה, ושהפוליטי הוא האישי ולהפך. מה נעשה אברם, איפה נוליך את הבושה. ומה תגיד חנה.

אל תדאג סבא, אנחנו באות היא אמרה. ישבתי בשקט בצד וחיכיתי, רגינה ישבה לראות את המשחק של ליברפול ואני בינתיים קראתי כמה פרקים מהספר החדש של אורית קמיר, ככה בשביל להירגע.

הן הגיעו מיד, שמעתי אותן מחנות את האופנוע למטה, ליד ההאמר החדש של רגינה. סבתא יקרה, אמרה אברם. תכירי את החברה שלי חנה לאה. היא טוענת רבנית שלא חברה בשום ארגון נשים רשמי. יופי, אמרה רגינה, ארגוני הנשים רק גורמים לנו להפוך לקורבנות. ואני לא אתן לדבר כזה לקרות.

סבתא רגינה, אמרה אברם. את רוצה לוותר על זכות הבחירה שלך? מה זה קשור, אמרה רגינה. היהדות מכבדת את האשה, לא כמו היום עם כל ההטרדות האלה. ולוותר על העצמאות שלך כאשה לא משועבדת לבעלה? שאלתי בשקט. תשתוק כבר לוין, היא ענתה מיד. אשה כשרה עושה רצון בעלה. הוא המלך והיא הנסיכה דיאנה. ככה למדנו בשיעור של הצדקת.

לא ידעתי מה לעשות. אם רגינה תעזוב את בורסת היהלומים  יזרקו אותי מאגודת נשי היהלומנים, ויותר לא אוכל ללכת לקוקטיילים השווים, עם היתומים הקטנים. הם כל כך חמודים כשהם עולים לבמה לשיר לנו בדינר. חבל רק שהדינר ירד כל כך בזמן האחרון.  המצב כבר נראה כלאחר יאוש. רגינה ישבה בצד עם מטפחת על הראש התנדנדה ושרה פזמונים מ"איש חסיד היה". ואז אמרה לה חנה לאה. גברת רגינה – יעוד זה מצוין. וסבתותינו הקדושות בוודאי היו מסכימות איתך מיד אחרי שהיו מתחממות מהטבילה בקרח. גם משפחה זה דבר מצוין, תשאלי את כרמלה, אשתו של הרב טוני הצדיק. אבל אם תוותרי על כל זה, ותחליטי להיות כמו החברה שלך מהשיעור, יראת, לא תקבלי יותר "מפטיר יונה" במניין נשים של עליזה.  עד כאן אמרה רגינה בשקט, יש דברים שאי אפשר לוותר עליהם. בוא לוין'קה, הולכים. יש כנס של "קולך".

וזה מה שכתבו ב"כיפה"

ותאמינו או לא, זה התפרסם גם באתר של קולך

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: