פורסם על ידי: לוין אפשטיין | ינואר 24, 2010

הפוסט אורתודנט הראשון

לוין אפשטיין, הסבא השובב של הפובליציסטיקה המינסקאית, הוריד את היארמולקע ונשאר דוס. התורה, הוא מסביר, צריכה להתנתק מהמגזריות, מהגלותיות, ומהגעפילטע פיש. 

(מאת צוק שמערליך)

 

שמעת? לחשה מכר לרעהו, אפשטיין הוריד את הכיפה. איזה אפשטיין, שואל הרע בדאגה, זה מההוצאת ספרים? לא, עונה לו המכר בביטול. הוא כבר שום דבר לא יעזור לו. אני מתכוון לאפשטיין, לוין אפשטיין.

זה? יאמר הרע כשהוא קורע בגדיו ושם אפר מהאזור עישון על ראשו. לוין שלנו? את היארמולקע? שלו?  מילא אם היית מספר לי שחיליק שוורץ זרק את היארמולקע של הרעבע, על זה לא הייתי מתפלא. זה לשם שמיים. אם היית אומר לי שעליזה לפקוביץ הוריד את השייטעל, לא הייתי אומר כלום. ככה זה כשמוציאים לאור סידור לבחורות במקום למצוא סידור מלא לבחורים יראי שמים. אבל אפשטיין? כסדום היינו, כפתח תקווה דמינו. לאן נוליך את החרפה, תכף תספר לי שגם נתי הוא לא דתי בכלל, ורעות יוצאת עם חילוני.  הוא ניאו-רפורמי, יאמר רב יהושע. אני מזהה כאלה מקילומטרים.  מה ניאו רפורמי, רפורמי ממש. הוא כבר לא שולח שו"תים בסמס, ה' ישמור ויציל.

אפשטיין, בן תשעים וחמש, יליד פלונסק ועוסק ביבוא ויצוא של נדל"ן,רמז לראשונה על הצעד הסמלי במאמר שהציע  שרבניות יעמדו בראש קהילות מעורבות דתיות-חילוניות, וכסימן לעל-מגזריות יוותרו על חבישת משקפיים. "כל בן תורה של היום", כתב, "אם יערוך ניסוי מחשבתי קטן ויבחן את האפשרות הזאת ברצינות – שהוא יתחיל בקרוב להלך ללא יארמולקע לראשו – יחוש, כמדומני, תחושת בטן חזקה, מזעזעת, שתבהיר לו ששוב הגזים עם השעועית בצ'ולענט .  הגיע הזמן לפתיחות מחשבתית, אומר אפשטיין, צריך לצאת מהקיבעון ומהשתלטות החרדים על האוטובוסים. הנה למשל, כשהבת שלי תפארת התחילה לצאת עם בנות, שמחתי שהיא לא תשאר בביצה.  וכשבן אדם סוגר תריס, אלוהים מראה לו את אמילי עמרוסי. ככה זה, החיים יותר מורכבים ממה שלימדה אותך הגננת רבקי בחיידר בפלונסק שעל גדות הנהר מיין.  

רגינה  לא מתלהבת מהשיגעון החדש שלי, הוא מספר, למרות שזה לא השיגעון הראשון שהיא לא מתלהבת ממנו.   מבחינתה היא הפוסקת בבית בענייני הלכה ואם זה מה שנראה לי נכון, זה לא ממש מעניין אותה. אבל היא לא תעמוד בדרכי, לכל היותר תשליך עלי את המטאטא. 

אבל "יש משהו נוירוטי כמעט במציאות הדתית היום", הוא מסכים. אחרת מי היה כותב מאמר שלם על אחד שהחליט בגיל ארבעים לא לחבוש כיפה.

מודעות פרסומת
פורסם על ידי: לוין אפשטיין | פברואר 9, 2009

שיטת אלכסנדר או למה לי פוליטיקה עכשיו

  אצלנו בבית  כבר כולם החליטו. אלכס מצביע בשביל ליברמן, כי ליברמן מדבר ערבית והוא יכול לעזור לו עם השיפוצניק מבית להיא. סבא ז"ל מצביע לאגודת ישראל כמו כל מערכת בחירות, כחו של הרגל. תפארת מצביעה למרצ. היא אמרה שבגלל שהבחירות מיד אחרי טו בשבט היא רוצה שניצן יכנס לכנסת. מזל תצביע לש"ס, זה ברור. סבתא סידנא עלי בבא התגלתה אליה בחלום ואמרה לה להצביע לש"ס. ועם סבתות לא  מתווכחים. בטח כשיש להן בבוידעם כמה קילו זהב שהבריחו מכורדיסטאן בזמן המלחמה עם הבוסנים. רגינה החליטה שהיא עם האיחוד הלאומי. היא זוכרת את כצ'לה מאז שהיתה פקידה פלוגתית בגדוד 103 . כמה שאני מסביר לה שהוא היה ב101 והכצל'ה שהיא זוכרת בכלל קוראים לו ינקלה ברונשטיין והוא הבן של שמיל מהמכלת שהיה נותן מסטיק במקום עודף, לא עוזר. עם זקן כזה , היא אומרת, לא פלא שהרבנים מקשיבים לכל מה שהוא אומר. והנשים צריכות לדעת לוותר בזמנים כאלה, לא חייבים שכל העשיריה הראשונה תהיה נשים. אפשר גם גבר או שניים, לא צריך להתעקש.

(רק שניה, אני חייב לסגור את החלון. מישהו צועק שם בלי הפסקה ""הצביעו מחל ונתניהו! הצביעו נתניהו ומחל! הצביעו מחל ונתניהו! הצביעו נתניהו ומחל!"").

ואני? אני מצביע לבית היהודי.  בראש הרשימה פרופסור אלכס ברקוביץ. אני מכיר אותו מהבית כנסת. הוא רב של ששים וחמש קהילות. הוא כבר הבטיח לי בשיחה אישית שכשהוא ירכיב את הממשלה הוא ימנה את אמילי עמרוסי לתפקיד שר האימנו. (רחל עסוקה).  וברשימה צירפו גם פנים חדשות לשבע ברכות. איזה אחד אורלב משהו, ואיזה ניסן או רחמים, לא זוכר. גם להם יש עתונאי, יותר יפה משלי יחימוביץ, יותר מצחיק מדניאל בן סימון. ובמקום העשירי הם שמו את אליקים רובינשטיין, זה מהדרום שכותב באנארג'י יהדות.

שמע לי יהודי יקר – אל תתלבט הצבע עם כולם בט. הבית היהודי, מפד"ל החדשה, על שם בט מידלר. כי זה מה שהעם צריך. בית יהודי. רצוי בלי משכנתא.

פורסם על ידי: לוין אפשטיין | אוקטובר 15, 2007

אנא בכח

אתמול בערב, קצת לפני שנרדמתי ליד "שש עם רני רשש" שמעתי את מבזק החדשות. "רבני צוהר יצאו במבצע כשרות אלטרנטיבי".

הלך העסק – אמרתי לרגינה בקול חלוש

כן, אמרה רגינה וניגבה דמעה בספר- הם יוצאים בקמפיין אגרסיבי. ואלה – כולם היו ביחידות מובחרות – אגרסיבי זה אגרסיבי, חבל על הזמן.

הכל התחיל כשנכנסתי הביתה, אחרי עוד יום עבודה מתיש, בלי שום לקוחות בכלל. רגינה קיבלה אותי בפרצוף חמוץ.

– מה קרה נשמה, אני שואל. הזליגוביצ'ים שוב העליבו את התינוקת של תפארת? אברם לא נבחרה לועד המנהל? אמרו לך במועדון הברידג' על חברה שלך בורית כרשינה למה היא באה?

– לא, אומרת רגינה. דוד מהבנק התקשר.

– להגיד שנה טובה? אני מנסה.

– ממש לא, היא אומרת. הוא ביקש שתקפוץ אליו, וביקש שלא תספר לו את הבדיחה שכשהיה לך כסף לא התקשרת אליו. הוא שומע את זה חמישים פעם ביום.

– טוב, מה לעשות. המצב קשה. אני עוסק ביצוא ויבוא של נדל"ן מניב, ועכשיו עם המשבר בשוק המשכנתאות המצב לא מזהיר.

– יש לי רעיון – היא אמרה.

– כן, את עם הרעיונות שלך. את זוכרת את הפעם ההיא שפתחנו חנות חומוס במאה שערים, באמצע חול המועד פסח? או את הרעיון המוצלח שלך למכור פאות יבוא אישי מהודו?

– לא, היא אומרת. הפעם זה יהיה השוס של הדוס. אנחנו נלך על כשרות אלטרנטיבית

– מי מה איזה כשרות אלטרנטיבית?

– קראת חדשות היום? כולם מדברים על מצוקתם של החקלאים היהודיים בשמיטה.

– לא יודע, אני אומר. לא מכיר חקלאים בכלל, חוץ מהדוד נחום ששינה את השם שלו מאפשטיין לכדורי כשהלך ללמוד חקלאות. רצה להיות מקובל שמה.

– כן, ההוא שלא ידע להבחין בין פרה לעז. אבל זה לא קשור – היא אומרת.

– בטח, גם הפרה שהוא ניסה לחלוב לא הייתה קשורה ורדפה אחריו בכל הכפר. וזה בכלל היה שור. חצי שנה לא היה יכול לשבת, המסכן. ואני מתכוון לשור.

– תפסיק להתחכם, אני מתכוונת לרבנות. העם עייף מהרבנות והגיע הזמן לרבנות אלטרנטיבית. הרבנות הישנה לא מרשה לאכול מהיתר מכירה, אנחנו נציל את העם מעצמו.

– היתר מכירה? את לא מתביישת? סבא ז"ל תהיי כפרת משכבו אף פעם לא אכל היתר מכירה.

– בטח, היא עונה בלי חשש שביעית. סבא שלך לא אכל אף פעם ירקות.

– נכון, אבל גם עוף עם היתר מכירה הוא לא הכניס לפה שלו.

– טוב, היא אומרת, הוא היה אשכנזי. הרעבע מקוטנא כבר אמר שעבה ציפורנם של חכמי הספרדים מכרסם של חכמי האשכנזים.

– נכון, אני מנסה, אבל אף על פי שאשכנזי – ישראל הוא.

– לא, היא אומרת. הפעם זה יהיה השוס של הדוס. אנחנו נלך על כשרות אלטרנטיבית. זה מה שהעם צריך. נפתח חנות ירקות אוצר הארץ עם היתר מכירה מעזה, ואלטרנטיבית.

כשרגינה מחליטה היא מחליטה. אז פתחנו חנות עם כשרות אלטרנטיבית. אני קניתי שרוואל, ורגינה הפסיקה להסתפר, בשביל הראסטות. לעגבניות עשינו דיקור, ולמלפפונים שיאצו. (הכי אהבתי לכופף בננות) אחרי כל טיפול כזה – הדבקנו תעודת כשרות אלטרנטיבית. כמו שצריך, ומחיר שאפילו אבותינו במצרים הפסיקו להתגעגע לבצלים ולשומים.

אחר כך התרחבנו פתחנו סדנה לקריאה בחסה, ולטכניקות של אנרגיות חיוביות בכוסברה.. אלא מה, לא הפסקתי להשתעל בגלל הקטורת.

הכל היה טוב ויפה. דוד מהבנק לא התקשר. בצד אחד מכרנו ירקות מאודים עם היתר מכירה, בצד השני בלי שום היתר ובלי קבלות בכלל. יופי של עסק.

אבל ככה זה יהודים. רואים עסק מצליח פותחים מיד קונקורנציה. הרגו לנו את כל האנרגיות החיוביות הרגו לנו.

אבל אתם חושבים שאנחנו נשתוק להם?

מחר רגינה ואני מתחילים לעשות חתונות.

פורסם על ידי: לוין אפשטיין | אוקטובר 3, 2007

אמילי עמרוסי – תורה לכל הכיוונים

עכשיו ב NRG יהדות http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/642/052.html

אמילי עמרוסי אופטימית: משנה לשנה התורה הופכת נחושה יותר: פורצת מחיצות, כולל אלה של בית הכנסת ומתפשטת גם באזורים שרגל אדם בסנדלים וגרביים מעולם לא דרכה בהם

2/10/2007

ותסתכלו בטוקבקים, במיוחד 3 ו 17 – לא נגעתי. מבטיח.

פורסם על ידי: לוין אפשטיין | אוקטובר 1, 2007

הזהרתי – התרעתי – ולא הקשיבו

לפני חודשיים כתבתי כך:

המשכנו לטוס וגם כשהגענו לנתב”ג אני לא הבנתי שמאותתים לי מלמעלה. למעשה, בגלל השידורים של ערוצי הקודש, גם הטייס לא הבין, וכמעט נחת עלינו מטוס שחזר מטיול בקברי צדיקים בדרום אמריקה.

ותראו מה קורה

כמעט אסון בנתב"ג: מטוס כמעט ונחת על אחר

 אתמול נכנס מטוס איטלקי לשטח המסלול, בשעה שמטוס "ישראייר" החל בנחיתה. ברגע האחרון נסק המטוס הישראלי

והעולם שותק

עד מתי, אני שואל, עד מתי

פורסם על ידי: לוין אפשטיין | ספטמבר 30, 2007

למה הן לא מתחתנות למען ה'

למה הן לא מתחתנות, למה 

אתמול בלילה, ערב סוכות, התקשרה תפארת.

רגינה, אמרתי כשהנחתי את השפופרת. מגיע לנו מזל טוב.

רגינה פרצה בבכי. קראו עוד

פורסם על ידי: לוין אפשטיין | ספטמבר 24, 2007

מונו

הידעת?

image מונו נגרם על ידי וירוס אפשטיין בר והתרופה המקובלת היא מרק עוף.
שני הגילויים הללו התבררו במעבדה המשפחתית שלנו. הדוד הזקן אלברט אפשטיין גילה יחד עם בר רפאלי את הוירוס.
המרק עוף זה המצאה של רגינה.
אפשטיין בר
מרק עוף

אגב, אלברט מכחיש כל קשר לכינוי "מחלת הנשיקה" שהודבק למחלה וטוען שאלה רכילויות מרושעות.

פורסם על ידי: לוין אפשטיין | אוגוסט 25, 2007

מחר יום הולדת

אפלטון פצח במיזם "לוח ימי ההולדת של הבלוגוספירה"

מאחר שאני דמות בדויה, לא ממש נולדתי. ובכל זאת תאריך הלידה הרשמי הוא 01/01/1908

הכינו את פנקסי הצ'קים שלכם

פורסם על ידי: לוין אפשטיין | אוגוסט 21, 2007

מעפר דל – איך חזר לוין בתשובה

הנה הגיע חודש אלול. חודש הרחמים והסליחות, החודש בו דגים רועדים במים, ולא בגלל הכספית של המפעלים במפרץ חיפה, החודש בו היה הרבי שלנו עולה לבמה וצועק בקול גדול "אלול" במבטא מרוקאי כבד, ואף אחד לא מבין.

קראו עוד

פורסם על ידי: לוין אפשטיין | יולי 17, 2007

צעד קטן לאנושות, צעד גדול ללוין אפשטיין

היום באנארג'י יהדות : סבתא רגינה מגלה את האור

הקטע עבר קצת עריכה. וזה המקור:

ערב, כבר מאוחר, בדיוק גמרתי את הסלון, שטפתי רצפה, עשיתי פאנלים, גיהצתי את השמלות, וישבתי לשתות קפה עם המדור לבית של הלעצטע נייעס. נשארו לי חמש מכונות לקפל, אבל בן אדם לא יכול להרוג את עצמו. גם ככה אני נופל מהרגלים. והנה רגינה חזרה הביתה מהשיעור.

קראו עוד

Older Posts »

קטגוריות